ועדת ערר עפ"י חוק התכנון והבנייה רשאית לשקול שיקולי בטלות יחסית

א.         מבוא:

1.         המשיבה מס' 2, שהינה הועדה המקומית לתכנון ולבנייה מבוא העמקים [להלן: " הועדה המקומית"] העניקה לעותרת - המועצה המקומית יוקנעם - היתר בנייה, לפיו הותר לה לסלול דרך, המכונה "דרך מילוט", המחברת בין האזור המסחרי הישן שביוקנעם לבין כביש היציאה מהמושבה יוקנעם, שהמשיב מס' 1 הינו הועד שלה [להלן: " הועד"].

            לטענת הועד, הוצא היתר הבניה בניגוד לתכנית החלה על הקרקע - תכנית ג/ 297, לפיה יעוד הקרקע הינו לשטח ציבורי פתוח ["שצ"פ"].

2.         הועד סבור היה כי היתר הבנייה אינו חוקי, שכן, לא ניתן להוציא היתר לסלילת דרך ללא תכנית מפורטת, אשר תשנה את ייעוד הקרקע. לטענתו, חרגה הועדה המקומית מסמכותה, בהעניקה היתר, אשר לא רק שאינו תואם ליעוד הקרקע, אלא אף לא ניתן להעניקו על דרך של שימוש חורג, או הקלה, שכן, המדובר בסטיה ניכרת מהוראות התכנית. על כן, הגיש הועד ערר על החלטת הועדה המקומית ליתן את ההיתר, בפני וועדת הערר המחוזית - מחוז הצפון המשיבה מס' 3 [להלן: " ועדת הערר"].

3.         ועדת הערר קיבלה את הערר והורתה על ביטולו של היתר הבניה לסלילת הדרך מן הנימוקים הבאים:

א.         לא היה מקום לפעול על דרך של הוצאת היתר הסותר את הוראות התוכנית, ללא פרסום נכון, וללא שתינתן לציבור האפשרות להתנגד לו.

ב.         גם לו היה נעשה פרסום, לא ניתן היה להתיר את סלילת הדרך, שכן על פי תכנית בניין העיר שבתוקף, אין להוציא היתרי בנייה בשטח התוכנית אלא בהתאם לתכנית מפורטת.

            לא ניתן לסטות מהוראה זו, בנסיבות שהוצגו, ולו גם לצרכי בטיחות ומניעת סכנות.

ג.          אין מקום להפעיל את הלכת " הבטלות היחסית", ולקבוע כי בשל הצורך הדחוף בדרך והפגיעה הזניחה בועד המקומי, אין לראות בפעולה כבטלה ולהותיר את ההיתר על כנו.

ועדת הערר מסופקת היתה אם בסמכותה לפעול בהתאם לכללי הבטלות היחסית - עקרון אשר ניתן להפעילו אמנם בבית המשפט, אולם לא  בועדה, כמוסד תכנוני.

מכל מקום, סבורה ועדת הערר כי במקרה שלפנינו, הוצאת היתר בנייה, הכולל סטיה ניכרת מתכנית, מנוגדת להוראת סעיף 151 לחוק התכנון והבניה תשכ"ח - 1965. בכך נפל פגם חמור של אי חוקיות, וסטיה אשר אין תורת הבטלות היחסית יכולה להתגבר עליו.

כמו כן, קיימת לעותרת חלופה ראויה, לתיקון המעוות, באמצעות הכנת תוכנית מפורטת, אשר תענה על התקלה שנפלה. מנגד, אישור ההיתר יהא בו משום פריצת כל הסכרים והעברת מסר בלתי ראוי לציבור. שכן, כפי שיש לדרוש מן האדם הפשוט כי ימלא אחר הוראת חוק, כך אף יש לדרוש מרשויות השלטון.

ד.         עוד סברה הועדה כי אישור הבקשה להיתר בנייה שהוצעה, ללא בדיקה תיכנונית ראויה - עלול להביא לגרימת סיכונים תחבורתיים אשר הדעת לא ניתנה גביהם.

ב .         העתירה:

4.         בעתירה זו שבפני, שמה העותרת את הדגש על הסיבות שהביאו לסלילת הדרך ולהוצאת ההיתר. נשוא העתירה, הינה הכשרת דרך מילוט לצרכי חירום, שנועדה אך ורק לשמש רכבי חירום, אך במקרי חירום כגון, שריפה, פיגוע, תאונה וכיוצ"ב.

            לשם כך, הוכשרה דרך ברוחב מינימלי מרובדת במצע כורכר בלבד, אשר נועדה לשימוש אך ורק במהלך אירועי חירום.

            לטענת העותרת, הצורך בהפקעת הדרך נוצר בשנים האחרונות, מאז שנת 2005, נוכח הגברת השימוש באזור התעשייה הישן, באופן שכביש היציאה והכניסה היחיד הקיים לאזור זה, אינו מסוגל ליתן מענה לצרכי מילוט בעת אירועי חירום המונים. לשם כך, אף הצטיידה העותרת באישורים מהרשויות המתאימות: רשות העתיקות, מע"ץ, משרד התחבורה ותושבי האזור.

            אף ההיתר שהוענק לה בעקבות פנייתה, הצטמצם לדרך עפר או כורכר שנעשה למילוט לשעת חירום בלבד - כאשר כל שימוש אחר יחשב כשימוש חורג.

            בינתיים, אף  הוכנה להפקדה תכנית מפורטת הולמת, אשר קיבלה אף את אישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אשר נדרש כתנאי להפקדת התוכנית.